מדריך צילום מאקרו – חלק שני

בחלק הראשון של המדריך התמקדנו ביסודות צילום המאקרו. בחלק הזה של המדריך אנסה לפתח קצת יותר נושאים ספציפיים בצילום מאקרו ולהציג אפשרויות וכלים נוספים אשר עשויים לקחת את תמונות המאקרו שלנו לשלב הבא. בין היתר ידונו במאמר הנושאים הבאים: התמודדות נכונה עם תאורה טבעית, שימוש בטבעות הארכה, הערמת פוקוס, צילום מהיד ללא חצובה והצעת נושאי צילום מאקרו נוספים. 

תאורה טבעית בצילום מאקרו 

הנושא הראשון אליו ארצה להתייחס הוא נושא התאורה. אתייחס כאן להתמודדות עם תנאי התאורה הטבעית. צילום מאקרו איכותי נמדד בין היתר על פי רמת הפרטים שבו. עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת למנוע אובדן פרטים בצילום מאקרו. הדרך הטובה ביותר לוודא זאת היא על ידי חתירה לצילום בתנאי תאורה אופטימאליים. בחלק הראשון של המדריך פורטו הסיבות העיקריות מדוע מומלץ מאד לצלם צילומי מאקרו בשעות הבוקר המוקדמות ממש בסמוך לזריחה. אחת הסיבות העיקריות לחוסר הנוחות הזה היא עדיפות משמעותית בתנאי התאורה בשעות המוקדמות. ככל שניתן עלינו לנסות ולהימנע מצילום מאקרו תחת שמש ישירה. צילום בתנאי תאורה קונטרסטיים מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לאזורים שרופים ואטומים בתמונה. בצילום תחת תנאי תאורה קשים עלולים להיווצר בתמונה החזרי אור שאינם מחמיאים לצילום ועלול להיגרם אובדן פרטים בתמונה בין אם על ידי שריפת אזורים בהירים מאד ובין אם על ידי איטום הפרטים באזורי צל בתמונה. בכדי להתמודד עם הבעיה הזו ישנם אמצעים שהם בשליטתנו ויש כאלה שאינם בשליטתנו. אני מאד אוהב שיש עננים או אובך שמסתירים את השמש הישירה ויוצרים תאורה רכה ואידיאלית. החיסרון באמצעי המעולה הזה הוא שהשליטה עליו לא כל כך נתונה בידינו. אז מה כן נוכל לעשות על מנת להימנע מצילום בתנאי תאורה קונטרסטיים וקשים? נוכל למשל לצלם באזורים מוצלים על ידי שיח גדול או על ידי עצים. בכל לוקיישן בו אנו מצלמים מאקרו כדאי להכיר את המקומות הטובים ביותר מבחינת התאורה. צילום באזורי עצים או שיחים עשוי גם לסייע בידנו להתגבר על הרוח (תלוי בכיוונה ובמיקום היחסי שלנו). 

 

הגדלה משמעותית יותר בצילום 

 צילום מאקרו חושף בפנינו עולם מרתק שבדרך כלל איננו זוכים לראותו בדרך אחרת. קשה מאד למשל להתרשם ממרקם העין של החרק או מהשערות המקרוסקופיות שעליו ללא תמונת מאקרו איכותית. ההגדלה של המציאות וחשיפת הפרטים אשר לא היו נגלים לעיננו בדרך אחרת הן שהופכות למעשה את עולם המאקרו למרתק ומעניין כל כך. עדשת מאקרו נפוצה מאפשרת הגדלה של עד 1:1, כלומר 1 ס"מ במציאות שווה ל-1 ס"מ על גבי החיישן. כאשר מצלמים חרק קטן מאד או כאשר נרצה תקריב משמעותי יותר, הגדלה של 1:1 לא תמיד תספק את צרכינו. במידה ונרצה להשיג הגדלה נוספת, נוכל להשתמש במספר אמצעים. במאמר זה אזכיר את האמצעי המועדף עלי – טבעות הארכה.

 

טבעות הארכה הן טבעות חלולות המורכבות בין המצלמה לעדשה והמאפשרות לצמצם את מרחק המיקוד המינימאלי של העדשה. קירבה מוגברת לאובייקט המצולם משמעותה השגת הגדלה נוספת.

 

קיימות טבעות פשוטות וזולות אשר אינן מאפשרות תקשורת בין המצלמה לבין העדשה וישנן טבעות אשר מאפשרות את התקשורת בין המצלמה לבין העדשה. בטבעות הפשוטות והזולות אנו מאבדים בעיקר את יכולת מדידת האור ואת נתוני ה-EXIF בקובץ התמונה הסופי. אובדן היכולת למיקוד אוטומטי פחות משמעותי מאחר שברוב המקרים נשתמש ממילא במיקוד ידני.

 

טבעות ההארכה, גם הפשוטות וגם הדיגיטאליות גורמות לאובדן אור המגיע לחיישן. המשמעות של עובדה זו היא שנצטרך להתמודד עם החשיפה בצורה שונה. מבחינתי ברוב המקרים הפיתרון מושג על ידי הפחתת מהירות התריס (תלוי במהירות הרוח). כפי שהזכרתי במאמר הקודם, אני פחות אוהב להשתמש ב-ISO גבוה ופתיחת צמצם תגרום לאובדן עומק שדה (אשר ממילא הוא כבר רדוד מאד).

 

אחד היתרונות בטבעות הוא שאין בהן אלמנטים אופטיים ולפיכך אין פגיעה באיכות האופטית של העדשה המקורית.

 

אני משתמש בטבעות הארכה של KENKO המאפשרות תקשורת בין המצלמה לבין העדשה ואני מאד מרוצה.

 

ההגדלה הנוספת המתקבלת כתוצאה משימוש בטבעות הארכה מצמצמת אפילו עוד יותר את עומק השדה הרדוד גם כך (ראה מאמר בנושא עומק שדה המציג בין היתר את רדידותו של עומק השדה בצילום מאקרו).

עבודה עם טבעות הארכה דורשת התנסות וסבלנות, מכתיבה מרחק עבודה קטן יותר ועומק שדה רדוד יותר ומערימה קשיים נוספים הנובעים מהמחסור באור.

אף על פי כן, לאחר צבירת ניסיון, התוצאות המתקבלות יהיו בהחלט מתגמלות ויאפשרו לכם ליצור תמונות מרשימות ונדירות יותר.

 

 

הערמת פוקוס

אחת הבעיות בצילום מאקרו היא עומק השדה הרדוד מאד המתקבל כתוצאה מהקרבה לאובייקט המצולם.
כמה רדוד עשוי להיות עומק השדה? לעיתים מילימטר או מילימטרים ספורים ובשימוש בטבעות הארכה אף פחות ממילימטר.
בכדי לקבל כיוון כללי תוכלו להתבונן בנתוני עומק השדה בטבלה השנייה במאמר העוסק בעומק שדה.

 בכדי להתמודד עם בעיית עומק השדה הרדוד בצילום מאקרו אפשר לנקוט בכמה דרכים:

1.  להתרחק מעט מהאובייקט על מנת להגדיל את עומק השדה, לעיתים זה בא בסתירה להגדלה אותה אנו מנסים להשיג.
2.  להקביל את חיישן המצלמה לאובייקט בכדי לקבלו על אותו מישור פוקוס. גם אם מישור הפוקוס רדוד רוב הפרטים החשובים יכנסו לפוקוס בדרך הזו.
3.  לבצע הערמת פוקוס

הערמת פוקוס היא בעצם טכניקה בה מצלמים מספר תמונות כשבכל תמונה הפוקוס נקבע על נקודה אחרת על האובייקט ולאחר מכן מאחדים את כל התמונות בתוכנת עריכה לתמונה אחת.
בעיני זה קצת מזכיר את הטכניקה של HDR המשתמשת במספר צילומים במטרה להגדיל את הטווח הדינאמי. בהערמת פוקוס אנו מצלמים מספר צילומים בכדי להגדיל את עומק השדה. עלינו לשנות את מיקום הפוקוס באופן ידני בין צילום לצילום. אפשר לעשות זאת באמצעות טבעת הפוקוס או באמצעות מסילת מיקוד. אחד הדגשים לביצוע נכון הוא מהירות הביצוע. הפרש הזמן בין פריים לפריים חייב להיות מינימאלי. בצילומי תמונות לצורך ההערמה לא אשתמש בטיימר של המצלמה אלא בשלט רחוק בכדי לא להגדיל את משך הזמן לביצוע הסדרה.

מה עושים ביחס לתזוזות הנובעות מהרוח אשר פוגעות לנו ביצירת רצף התמונות?

זוהי אכן בעיה שצריך ללמוד להתמודד איתה. הרוח היא אחת מאויביו המרים של צלם המאקרו וזה עוד לפני שאנחנו מתחילים לדבר על הערמת פוקוס. הרוח עלולה לפגוע גם בצילום בודד ללא הערמה.

כיצד נתמודד עם עם בעיית הרוח בצילום מאקרו

דבר ראשון אני בודק את הצפי למהירות הרוח לפני שאני יוצא מהבית באתר הזה

אם הרוח חזקה מדי אני מוותר ולא יוצא

אם הרוח עדיין במהירות של עד 6-7 קשר, אני יוצא לצלם אבל כנראה שלא אוכל לבצע הערמת פוקוס

אם הרוח איטית יותר אפשר לשקול ביצוע הערמת פוקוס. ואז כאמור לעיל, מהירות

הביצוע מאד חשובה. כדאי גם להמתין לשניות בהן מזהים הפוגה קלה ברוח (צריך כאן הרבה סבלנות)לנסות למצוא מסתור בין עצים או שיחים, לצלם בגובה נמוך ככל שאפשר ביחס לקרקע, לסוכך עם הגוף על האובייקט, לקבע את האובייקט באמצעות מתקן מתאים ועוד כל מיני טכניקות משונות שכל אחד מסגל לעצמו

.

הצילום למעלה מהווה דוגמא להערמת פוקוס של 10 פריימים
 

צילום מאקרו מהיד ללא חצובה

 כשהתחלתי לצלם צילומי מאקרו צילמתי דווקא מהיד וללא שימוש בחצובה. זה היה פשוט אינטואיטיבי יותר עבורי ופחות מסורבל. מהירות התריס המינימאלית בה נאלצתי להשתמש (אחד חלקי אורך המוקד האפקטיבי) הגבילה אותי מלצלם כשהתאורה היתה חלשה מדי. מאחר שבאותה תקופה השתמשתי בעדשה בעלת אורך מוקד של 100 מ"מ, כשצילמתי מהיד הייתי מחויב למהירות תריס שלא תפחת מ-1/150 בכדי לשמור על רמת חדות גבוהה. כשעברתי להשתמש בחצובה הצלחתי לצלם גם בתאורה חלשה יותר וזה פתח בעבורי אפשרויות רבות נוספות (כמו למשל צילום בשעות הזריחה). כיום כשאני משתמש בחצובה, לא פעם אני מצלם במהירות תריס שמגיעה אפילו לכדי רבע שנייה וחצי שנייה. בנוסף, היכולת לכוון את הפוקוס ידני על האובייקט משתפרת בצורה משמעותית בעת השימוש בחצובה. על פי ניסיוני, שיעור התמונות בהן החדות מצוינת המתאפשר בשימוש בחצובה הוא 90% בעוד שבצילום מהיד ללא חצובה שיעור זה עמד על כ-30% בלבד.

החצובה בהחלט הקפיצה את רמת התמונות שלי בצילום מאקרו והיא בגדר אביזר חובה לכל צלם מאקרו. על כך אין מחלוקת. כיום הרוב המכריע של תמונות המאקרו שאני מצלם הוא באמצעות חצובה.

 

ולמרות זאת, ישנם מצבים בהם צילום מהיד הינו הכרחי. קשה עד גבול הבלתי אפשרי לצלם באמצעות חצובה חרק בתנועה/בתעופה. לצורך צילום חרקים בתנועה/בתעופה נצטרך לצלם מהיד. צילום חרקים בתנועה אינו דבר פשוט כלל ועיקר והוא עשוי לדרוש אינספור ניסיונות עד שנוכל להשיג תפיסה אחת טובה.

אם אנחנו מצלמים חרק המתעופף במרחק של כמטר אחד מאיתנו, הסיכוי שנוכל להשתמש בפוקוס אוטומטי הוא קטן מאחר שקשה מאד למקם ולנעול את נקודת הפוקוס על חרק מעופף שמשקלו בפריים קטן מאד. במקרה כזה נעדיף שימוש בפוקוס ידני תוך התקרבות והתרחקות עם המצלמה כדי להכניס את האובייקט לפוקוס.

במידה והצלחנו להתקרב לאובייקט קצת יותר, נניח ממרחק של כחצי מטר (לדבורים למשל קל יותר להתקרב מאשר לזבובי רחף) ומשקלו של החרק בפריים גדול יותר, כאן נוכל בהחלט לשקול שימוש בפוקוס אוטומטי.

בכל מקרה כשמצלמים חרקים בתנועה/בתעופה מומלץ להשתמש במצב צילום רציף של "ירי בצרורות" כדי לנסות ולתפוס לפחות תמונה אחת חדה.

נמלים למשל כמעט שאינן נחות והן נמצאות בתנועה רוב הזמן גם בשעות הבוקר המוקדמות. בכדי לצלם נמלה נצטרך כנראה להתכופף לגובה הקרקע, לעקוב אחרי הנמלה עם המצלמה ולמצוא את העיתוי המתאים לצילום כאשר הן נכנסות לתוך הפוקוס.

 

שימו לב שבעת צילום מהיד יש לוודא מהירות תריס מינימאלית ביחס לאורך המוקד על מנת לא לאבד חדות. קחו גם בחשבון שכשמבקשים להקפיא כנפיים של חרק תוך כדי תעופה נדרשת מהירות תריס אפילו גבוהה יותר. לא תמיד זה מתאפשר מבחינת תנאי התאורה.

 

בכדי להשיג תוצאות טובות נדרשים ניסיונות רבים ולמען האמת גם מזל לא יזיק.

 

 

מאקרו זה לא רק חרקים

 חרקים מהווים נושא מעניין ונרחב בצילום מאקרו. יחד עם זאת, חרקים אינם נושא הצילום היחיד האפשרי במאקרו. כאשר אנו חמושים במצלמה ובעדשת מאקרו יש בעצם מכשיר רב עוצמה המאפשר לנו להתבונן על העולם בדרך שונה ובלתי שגרתית. בזכות ההגדלה המשמעותית יש לנו אפשרות לראות ולהנציח פרטים שאיננו רואים בחיי היום יום. אז מה נוכל לצלם חוץ מחרקים – האמת היא שכל דבר שנרצה להגדיל: בעלי חיים קטנים שאינם חרקים, פרחים, צמחים וחלקי צמחים מעניינים, טיפות טל, עשן מיתמר, אביזרים שגרתיים הנמצאים בבית שנרצה להציג במבט קצת שונה, עבודות קונספט שהכנו במיוחד, תקריבים של עיניים של אנשים ובעלי חיים ולמעשה כמעט כל דבר עלול ליפול קורבן לעדשת המאקרו שלכם, רק צריך דמיון.